"תוצרתנו לחיך תערב, זה ידוע גם לבר בי רב, ומי שרוצה להיווכח יאכל אותם וישמח, הלא המה בזיל הזול! והעיקר יאכל בפורים וישכח צרות וייסורים, ומי שחונן בטיב טעם יאכל רק תוצרת נעם. נוסד בשנת תרס"ה – בית חרושת לשוקולד, חלבה ומרמלד יקום עדי עד"
המודעה הזו למוצרי בית החרושת נעם הופיעה בעשור השני של המאה הקודמת ונראה שכבר אז מודעות פרסום התמחו בשפצור עדין של המציאות. נעם לא לגמרי נוסד בשנת תרס"ה וגם לא ממש קם לעדי עד – הוא כבר מזמן נעלם. מי שאכן נולד בשנת תרס"ה (1904) היה בית חרושת לשוקולד בשם פורגרס – שהיה למעשה מפעל ייצור השוקולד הראשון שנוסד בישראל. פרוגרס הוקם על ידי יצחק לוינשטיין קצת אחרי שעלה ארצה מבלארוס ועבר אי אלו גלגולים ושותפויות עד שהפך לנעם בבעלות משותפת של לווינשטיין ומאיר שולמן.
המתוקים של נעם צברו במהרה מוניטין מצוינים וזכו להצלחה בארץ ואפילו בעולם. ב-1928 נעם מוזג עם ליבר – בית חרושת תל אביבי לשוקולד שהוקם ב-1926 על ידי הרב משה ליבר (שבעצמו קם על חורבות רענן, מפעל שוקולד קטן שהתקיים 9 שנים בלבד). ליבר הצעיר והמצליח הפך במהרה לפנים של המיזוג ותוך שנה המייסדים של נעם פרשו.
ליבר המאוחד המשיך לשגשג עם הממתקים הייחודיים שלו – בראש ובראשונה המקופלת שהם היו מבין הראשונים לייצר אותה בעולם. מ-1929 ואילך ליבר, שהלוגו שלהם "על כל לשון תמיד ראשון" הופיע על כל לוח מודעות בערים הגדולות, הוביל את תעשיית השוקולד הישראלית.
בשנת 1933 נכנס שחקן חדש לזירת השוקולד המקומית והתמקם בקצה רמת גן. היה זה "בית גבוה בלי חלונות עם שלוש ארובות ושלושים מכונות יום ולילה עובדות… מקום מיוחד בו אפשר להריח שוקולד" (כמו שהתפייט על המפעל כמה עשורים אחר כך יהונתן גפן), או בקיצור – עלית.
עלית, הייתה המיזם של אליהו פרומצ'נקו, יצרן ממתקים מצליח מאוד שעלה מלטביה והביא איתו ידע וציוד ושל שבעת שותפיו: אליהו קופילוב, דוד אטינגר, יעקב ארנס, דוד מושביץ, אהרון ניסה, יוסף סגל וגרשון פרייל. מוצר הדגל הראשון של עלית היה שמנונית -"שם לגיטימי לגמרי לממתק בשנות השלושים של המאה הקודמת" מספר חיים פלגי שכיהן 30 שנים טכנולוג פיתוח ראשי של עלית " זה היה למעשה הגלגול הראשון של שוקולד הפרה המוכר. טבלת שוקולד שעל אריזת הנייר שלה מתנוססת בגאווה פרה הולנדית דשנה ומאושרת. אולי כיום השם שמנונית נשמע לנו מוזר אבל הוא דווקא התאים מאוד לשעתו: היה מדובר בתקופה של מחסור גדול, המילה שמנונית הייתה מילה מפתה וההקשר שלה היה חיובי בניגוד למה שקורה היום. השוקולד נתפס כהשלמה תזונתית, כמשהו מלא באנרגיה ובדברים טובים", פלגי מסביר.
בשנים הראשונות לקיומה, עלית – כמו יתר יצרני השוקולד המקומיים – נאבקה כדי להמשיך לפעול ולגדול. ב-1938 היא זכתה לקצת יותר יציבות כאשר נבחרה לספקית השוקולד של כוחות הצבא הבריטי בארץ. עם קום המדינה וכינונו של משטר הצנע, כל יצרני השוקולד כולל עלית ספגו מהלומה – המדינה התירה לייצר שוקולד מסוג אחד בלבד (וגם אותו בכמויות מוגבלות). מה שבכל סייע ליצרנים לשרוד הייתה העובדה השוקולד האחיד הזה נכלל (לפחות לעיתים) בבולי המזון שמספקת המדינה.
חמש השנים שאחרי קום המדינה היו שנים של התגייסות ומאבק לשרוד ולהמשיך ולקיים את תעשיית השוקולד הישראלית שהפגינה יכולת מרשימה ונותרה תוססת וחדשנית למרות הקשיים. ב-1954, בצלאל דולונסקי עולה מגרמניה, הקים ברמת גן את צ.ד. מפעל שוקולד ומתוקים וכך נולד מה שכונה "השביל המתוק" ברחוב ז'בוטינסקי שחיבר בין צ.ד. לעלית. השביל הגיעו לקיצו קצת אחר כך כשהפעילות של צ.ד. הועתקה לנצרת עלית – עיירת עולים מתפתחת שעלויות הייצור בה נמוכות בהרבה מהמרכז וכך גם כוח העבודה.
ב-1958, צ.ד. נקנה על ידי עלית שממשיכה לייצר את קו המוצרים שלו תחת שמו טיפין טיפין הייצור של עלית מתחיל לנדוד גם הוא אל נצרת עלית שכיום הפכה לבית של החברה. מאז הרכישה של צ.ד. ובמשך שנים, עלית היא יצרנית השוקולד המובילה והמצליחה ביותר בישראל, בלי תחרות משמעותית והיא מתמזגת עם מפעלים נוספים כמו ליבר הוותיק.
בשנת 1986 בנימין ג'יבלי, שעמד בראש חטיבת המזון של "כור מזון", מקים בצפת את ורד הגליל בשותפות עם יצרן שוקולד גרמני וותיק ומכניס לשוק מוצרים כמו קליק, אינטרמצו ועוד. "בשנות ה-60 וה-70 לא היה הרבה פיתוח מוצרים בעלית ששמרה על קווי יצור של מוצרים ותיקים שלה ושל החברות שרכשה, אבל עם הכניסה של ורד הגליל נולד צורך להתחדש" מספר פלגי "פריצת הדרך הראשונה הייתה החטיף פסק זמן שיצא לשוק וכבש אותו ב-1986. עלית הייתה אז הספונסרית של מכבי תל אביב, על האריזה הופיע כדור סלו וגן השם היה לקוח מהמשחק". התחרות בין ורד הגליל לעלית הובילה לתוצאה מעניינת מספר פלגי, "מחקרי שוק שנערכו בתקופה הוכיחו שהשוק לא התחלק בין החברות אלא פשוט גדל, אנשים התחילו לאכול יותר שוקולד מכל הסוגים". הפיתוח הראשון של פלגי בעלית היה יצרית סדרת מוצרי פסק זמן עם תוספות מתוספות שונות: פסק זמן מוגדל בשם ביג בייט,פסק זמן עם גלילית, עם חלבה או בוטנים. הציבור הישראלי כאמור התעורר וגילה עניין מוגבר בחידושים, חשיפה גדולה יותר למותגים מחו"ל גם הפכה את הישראלים למעט יותר בררנים ואנינים ועלית ששוב חזרה להוביל את השוק הרחיבה את מנעד המוצרים ושיחקה גם עם סדרת הספלנדיד הגבוהה יותר וגם עם חטיפי שוקולד יומיומיים כמו למשל הממולדה במילוי רכזי פירות שונים או עוגות שוקולד אישיות ארוזות דוגמת יש ועוד.
כיום עלית מובילה את תעשיית השוקולד הישראלית, לצידה פועלים גם יצרנים ארטיזנליים שמגוונים את תרבות ואת נוף השוקולד המקומיים. עלית מנסה לספק להם קרקע תומכת בעתות שגרה ובעתות משבר מתוך הבנה שהריבוי מעשיר את האופקים של כולנו.
